סטנדר אתר לימודים דתי
חיפוש לימודים > מכללה ירושלים

מכללה ירושלים

הטוהר שבתואר

תנ"ך
מידע על החוג
הלימודים בחוג לתנ"ך מושתתים על הנחת היסוד של אמונה בתורה מן השמים. נקודת המוצא בלימוד תנ"ך היא השאיפה לגלות את רצונו המחייב של הקב"ה, הואיל וספרי התנ"ך מבטאים ומלמדים את דבר ה' ואת רצונו. כל אחד משבעים הפנים של התורה מלמד חלק מסוים מאמת מוחלטת זאת.

בלימוד חמישה חומשי תורה, "זה אמת וברור הוא שכל התורה כולה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל', הגיע מפיו של הקב"ה לאוזנו של משה" (רמב"ן, הקדמה לתורה). יסוד היסודות הזה מחייב עיון מעמיק בכמה וכמה סוגיות, בהן נראית בהשקפה הראשונה סתירה ליסוד זה, כגון: שמונת הפסוקים האחרונים של התורה, קללות שבמשנה תורה ש'משה מפי עצמו אמרן' ועוד. כמו כן יש לברר את התוכן ואת הטעם של המחלוקות הגדולות כגון: "מגילה מגילה ניתנה" לעומת "חתומה ניתנה", "כלליה דקדוקיה ופרטיה נתנו בסיני" לעומת "כלליה" בלבד, ועוד. אשר לנביאים, רק נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה (מגילה יד, א), ולכן יושם הדגש על מה שהנביא אומר, על יסוד מה שהנביא אמר.

בלימוד נביאים וכתובים יושם דגש לא רק על קדושת הטקסט, כי בזה בעיקר נבדלים דברי נ"ך מהקבלה הנאמנה של חז"ל איש מפי איש עד משה רבנו.
בכל הלימוד של התנ"ך תעמוד לנגד עינינו ההשקפה היסודית שיש ללמוד על התנ"ך, יש ללמוד את התנ"ך, ושי ללמוד מן התנ"ך. בכל ספר, בכל פרק לימוד, בכל סוגיה, שומה עלינו למצוא את האיזון הנכון והבריא שבין שלושת חלקי לימוד אלה.
אין טקסט ללא פרשנות, ובמכללה לומדים את דבריהם של מפרשי המקרא בכל התקופות, אשר פירושיהם בנויים על האמונה בתורה מן השמים ואמונת חכמים.
מטרות החוג
# עיצוב אישיות של בת ישראל המבינה בחכמת התורה וחדורה יראת שמים הקודמת לה.

# הענקת ידיעות נרחבות, כלים וכישורים ללמד את מקצועות היהדות, וכן לעודדה להמשיך לימודיה היא, לקראת התפתחותה הרוחנית האישית בדרך שלבה חפץ.
נושאי הלימוד
הלימוד מכוון לענות על כמה שאלות מרכזיות:

# מהו הפשט?
# מה מלמד הפשט במסגרת השלמות הטוטאלית של לימוד תורה וגילוי רצון ה'?
# מהו הקשר בין מדרשי חז"ל לבין פשוטו של מקרא (האסכולות השונות בנושא זה)?
# מהו ההבדל בין לימוד תורה על פי עומק פשוטו של מקרא ובין המגלה פנים בתורה שלא כהלכה?

יש מקום, ואף חובה, לעסוק בלימודי העזר הדרושים להבנה עמוקה בפשוטו של מקרא ובדברי חז"ל, כגון דקדוק לשון המקרא, טעמי המקרא, גיאוגרפיה מקראית וכד'.

לימודים אלה תופסים את מקומם הנכון - הן בכמות הזמן המוקדשת להם והן במועד הבאתם בסדר הלימוד - על פי הקריטריון של "ראשית חכמה יראת ה'", ו"כל שיראתו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת".